דברים מאת ד"ר יוליה שוורץ
לעמוד הערב על הבמה ולדבר על פרופ' חיים רינג בלשון עבר, כמעט בלתי נתפס.
לא פחות קשה לצפות בתמונות שלו במסגרת שחורה המתנוססות בכל פינה בבית החולים, בפרוזדורי מחלקתנו אותה ניהל במשך שנים רבות.
דלת חדרו פתוחה, החדר ריק ודומם.
רק תעודות ותמונות נותרו על הקירות, מזכירות שבמקום זה ישב עד לא מזמן בן אדם, רופא, שהקדיש את כל חייו לחקר וקידום הרפואה השיקומית, בב"ח לוונשטיין, במדינת ישראל ובעולם כולו.
הצטרפתי למשפחת רופאי בי"ח לוינשטיין לפני כמעט 33 שנה. הכרתי אז את ד"ר חיים רינג, בתחילת דרכו כמתמחה ברפואה שיקומית, לוויתי אותו בדרכו המקצועית וב 20 השנים האחרונות עבדתי במחיצתו, כסגנית שלו. הכרתי מקרוב את הדרך הקשה ,והבלתי מתפשרת, בה בחר חיים כדי להגשים את חלומו, להגיע לפסגת הרפואה השיקומית, ואכן הוא הצליח!
באופן בלתי צפוי ליוויתי את חיים ברגעים הקשים של שקיעתו באפילה ממנה לא חזר יותר.
לא יכלתי לקבל את המציאות העגומה שנחשפה לפנינו והתקשיתי להבין איך הרפואה של המאה העשרים ואחת לא מסוגלת למצוא מזור למחלה שפגעה בצורה כה אכזרית במוחו של רופא שהקדיש את מפעל חייו לחקר המוח האנושי, לדרכים בהם אפשר לשפר את איכות חייהם של אלו שמוחם נפגע.
איבדנו איש יקר, מורה, חבר, רופא שהשאיר את חותמו בכל תחומי עבודתנו בבית החולים ובמחלקה.
נזכור אותך לתמיד חיים, נחשוב עליך בהרבה אהבה והערכה.
משפחת רינג היקרה - אני וצוות מחלקה 3 מחזקים ומחבקים אתכם באהבה.
ד"ר יוליאנה שוורץ
