דברים מאת ד"ר יולי טרגר
- Sep 3, 2016
- 1 min read
לפרופ' רינג היקר
קשה להאמין שאתה לא במחלקה... קשה!
תמיד הייתה שם...
מורה, מנהל, חוקר ושוב מורה
לא תמיד קל, אך תמיד מכוון להצלחה, עוזר ודואג
תומך בכל צעד, מקשיב לכל הופעה בכל כנס של כל אחד מחברי הצוות שלך
צוחק, מתרגז ושוב צוחק
נשתדל לשמור על מחלקתך ועל מקצוע... לא יהיה פשוט...
תודה, תודה. תודה!
יולי
הפוסט הזה הזכיר לי את התקופה שבה עבדתי עם רופא מנוסה שתמיד היה שם בשביל הצוות. הוא היה מורה, מנהל ותומך אמיתי – מקשיב, מעודד ומכוון להצלחה גם בימים קשים. כשעזב, הרגשנו את החלל, אבל גם את ההשפעה שנשארה.
דומה למה שכתוב כאן על פרופ' רינג. זה מחבר אותי לערבים אחרי ימי עבודה ארוכים, כשחיפשנו מקום שקט להירגע ולשמור על פרטיות. כמו דירות דיסקרטיות בראשון לציון, שנותנות תחושת רוגע בלי רעש מיותר.
המילים של ד"ר טרגר כל כך כנות ומלאות הערכה. הן מזכירות כמה חשובה דמות כזו במערכת הבריאות – אדם שמשלב מקצועיות עם אנושיות. תודה על השיתוף, זה מעורר מחשבה על הערך של מנהיגות אמיתית. מחכה לקרוא עוד תכנים כאלה.